|
作词 : דן אלמגור |
|
作曲 : לחן עממי |
|
צועד האיכר ופוגש בשטן. |
|
דין, דין דן, פוגש בשטן. |
|
"הופעתי הערב לקחת קורבן!" |
|
כך רטן השטן |
|
"אך במי אבחר כקורבן?" |
|
"אם באת לקחת אחד מביתי - |
|
דין דין דן אחד מביתי - |
|
עשה נא לי חסד וקח את אשתי!" |
|
כך אמר האיכר |
|
לשטן, שבא אל הכפר. |
|
נטל השטן את הגברת בשק |
|
דין דין דן, הגברת בשק. |
|
השק על גבו שם, ו...וקליקטי-קלאק. |
|
"זה משקל כלל לא קל!" |
|
כך גנח השטן האומלל. |
|
כבד המשא, אך השאול כבר קרוב. |
|
דין, דיו-דן, השאול כבר קרוב. |
|
"הגדילו האש, וניצלה אותה טוב!" |
|
כך השטן אמר פתאום |
|
לשדים שבגהינום. |
|
הופיע שדון את השק להרים. |
|
דין דין דן השק להרים. |
|
אז היא בעטה בו לכל השדים. |
|
המסכן נבהל ונפל. |
|
גם לשד יש יום בלי מזל. |
|
פתחה האישה את הפה הגדול. |
|
דין דין דן הפה הגדול. |
|
החווירו מיד השדים שבשאול: |
|
"פה כזה לא כל יום |
|
רואים, אפילו בגיהנום!" |
|
בכו השדים: "נא קחנה מכאן! |
|
דין דין דן קחנה מכאן! |
|
לפני שתפתח את הפה לשטן! |
|
קח אותה". אמרו השדים |
|
"כי כולנו מפחדים!" |
|
טייל האיכר ושמחה בלבו. |
|
דין דין דן נפטר מאשתו. |
|
מי זה? השטן! והשק על גבו. |
|
מה נורא! היא חזרה! |
|
החופשה פתאום נגמרה! |
|
"עשה נא לי חסד, וקח ת'מציאה. |
|
דין דין דן וקח ת'מציאה. |
|
לילית שכזאת שום שטן לא ראה" |
|
כך רטן השטן |
|
ובכה כמו ילד קטן. |
|
אישה היא יצור כה חביב ונלבב. |
|
דין דין דן חביב ונלבב. |
|
אך גם השטן מפחד מפניו. |
|
אם תושם בשאול החם - |
|
היא תחזור אפילו משם!!! |
