作词 : נתן אלתרמן 作曲 : נדב הולנדר בֵּין עֲנָפִים, בְּמִטָּה יְרֻקָּה תַּפּוּחַ יָשֵׁן לוֹ שֵׁנָה מְתוּקָה. תַּפּוּחַ יָשֵׁן וּלְחָיָיו אֲדֻמּוֹת, אֵין זֹאת כִּי טוֹב לוֹ, כִּי טוֹב לוֹ מְאֹד. יֶלֶד נָשָׂא אֶת עֵינָיו לָאִילָן, גָּדוֹל הוּא הָעֵץ וְהַיֶּלֶד קָטָן. – עַד אָנָה תִּישָׁנָה, תַּפּוּחַ עָצֵל, קְפֹץ מִן הַבַּד, אֶל יָדִי הִתְגַּלְגֵּל! הַיֶּלֶד בִּקֵּשׁ, הִתְחַנֵּן וְהִפְצִיר. אֶת הַתַּפּוּחַ הָעֵר לֹא הֵעִיר. שׁוֹכֵב הוּא לוֹ כָּךְ, עֲגַלְגַּל וְאָדֹם, רוֹאֶה חֲלוֹמוֹת וְצוֹחֵק בַּחֲלוֹם. מַה לַעֲשׂוֹת לְתַפּוּחַ כָּזֶה? הָבָה נַחְשְׁבָה-נָא, מַה נַּעֲשֶׂה? אֶבֶן נְיַדֶּה בּוֹ, נִשְׁלַח בּוֹ מַקֵּל? רַךְ הַתַּפּוּחַ, אָסוּר לְקַלְקֵל! יֵשׁ לְטַפֵּס עַל הָעֵץ אַט-לְאַט, אֶל הַתַּפּוּחַ לִשְׁלֹחַ הַיָּד – אַי- לִי-לוּ... לִי הוּא! וּתְפֹס וַחֲטֹף! פְּרִי בֶּן פֹּרָת... נִתְעוֹרַרְתָּ סוֹף-סוֹף!