作词 : לורן מילק
作曲 : שירלי קונס
אִשְׁתִּי,
פָּנֶיהָ
עֲטוּיִים עוֹרוֹת מַתֶּכֶת
וְתַחֲרָה לְבָנָה עַל שְׂפָתֶיהָ,
עֵינֶיהָ דּוֹמְעוֹת בְּלִי הֶפְסֵק.
אֲנַחְנוּ רָצוֹת כָּעֳפָרִים מִשְׁתּוֹבְבִים
לְעֵבֶר הַנָּהָר, רְטֻבּוֹת עַד צַוָּאר
הָרֶחֶם.

קַר לִי, כָּל כָּךְ חַם, עֵינֵינוּ מֻשְׁלָגוֹת,
אֲנִי נוֹתֶנֶת לָהּ אֶת יָדִי
שֶׁלֹּא נִפָּרֵד,
וּבְתוֹךְ הַנָּהָר הַשָּׁקֵט
יֵשׁ שֶׁקֶט שֶׁאֵינֶנּוּ קַיָּם
שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת.

רַגְלֶיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי מְדַבְּרוֹת,
מְזִיזוֹת מִלִּים
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם
וּמִתְקָרְבוֹת.
עֵינֶיהָ הַזְּקוּפוֹת מְעַבְּרוֹת אוֹתִי
וּמִתְעַגְּלוֹת.

אֲנִי חוֹשֶׂפֶת אוֹתָהּ
שָׁדַי קְפוּאִים בְּתוֹכָהּ וְהַפְּטָמוֹת צוֹרְחוֹת.
כְּשֶׁהִיא נוֹגַעַת בִּי תִּינוֹקוֹת מֵתִים בֵּין
יָדֶיהָ,
יֵשׁ קֶמֶט בֵּין כְּנָפֶיהָ
שֶׁאֲנִי נוֹשֶׁפֶת.