|
作词 : עודד ישראל |
|
作曲 : עודד ישראל |
|
מה נהייה עלינו אבא? קודש וחול, מתערבבים עולם גדול. |
|
ואין מי שיבנה לי בית, אין מי שישבור חומה. |
|
חומה לתפילה בכוונת תחילה-להיכלות של נגינה. |
|
לחבוש את הכובע, ליגוף מגפיים, |
|
לנעוץ מפוחית בין השיניים, |
|
לפרוט אליך אחת ושתים... |
|
והלא אתה אל תירא עבדי יעקוב מושיעך בשמים |
|
מה מטרה? לקדש את הכל. ואיך נעשה זאת בקול גדול? |
|
באידיש, בפרסית, בתוף ומחול. ניסק לשמים, נציע לשאול. |
|
הבן עם הבת, ביום השבת. |
|
ישאו קולם בצעקת עולם, שדי! |
|
לכו נרננה ל-ה' |
|
אז כן אני רוצה להיות החסיד המתמיד, |
|
כזה אחד שלא צריך פנים להעמיד, |
|
שהפאות עלי לא יפסיקו להעיד |
|
את מה אני רואה לפני תמיד, |
|
גאולה בעינים נגיד... |
|
אז צמאה נפשי, כבר התייבשתי. |
|
אל האינפוזיה התמימה נדרשתי, |
|
הייליגר תוירה ביקשתי. |
|
מה קרה? לא רצחתי ולא ירשתי. |
|
מול פלוגות של כאב התאוששתי, |
|
פגימה בעינים תיששתי, |
|
מתוך הדוחק אליך ניגשתי, |
|
בחסות חשכה גיששתי... |